ועדת הכספים פותחת את דיוני התקציב וחוק ההסדרים: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג היום (ראשון) את תקציב המדינה וחוק ההסדרים בוועדת הכספים.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, בפתח הדיון: "אנחנו פותחים את דיוני התקציב, הנוהג בוועדה היה שהשתדלנו לא להכניס את הנושא הפוליטי באופן מובהק לנושאים בהם אנחנו דנים. מדובר בכלכלה, בנושאים שנוגעים לכל אחד מהאזרחים, לחברות, לעמותות, לכל אחד שעוסק בענייני ציבור. אני מקווה שנוכל בעידן המאוד מתוח הזה, שנעשה דברים לטובת העניין, ושנוכל להתגבר כל אחד על הכעסים שיש לו, ולדון לטובת העניין".

"לעניין מודי'ס – כלכלה מורכבת משני חלקים עיקריים, אחד חלק מקצועי, האם מדובר במשק חזק וכלכלה חזקה, והדבר השני זה הנושא הפסיכולוגי, איך אנשים מסתכלים על אותה כלכלה. בתקופה האחרונה שמה של ישראל לא יצא לטובתה בעולם, היה חשש שהדירוג ירד, אני שמח שהדירוג לא ירד, אמנם נתנו תחזית יציבה במקום חיובית, אבל זה מעיד שהמשק והכלכלה חזקים. המציאות היא של משק חזק, תפקידה של הממשלה והכנסת לעשות הכל כדי שלאנשים יהיה קל ונוח יותר כדי לחיות כאן. ויש לנו כולנו מטרה להוריד את יוקר המחייה ומחירי הדירות. כדי לסייע לאנשים ולמשפחות, בכל מה שנעשה".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ: "אני מייחס חשיבות גדולה בכלל לכנסת ובוודאי לוועדת הכספים, ועדה חשובה שזכיתי להיות חבר בה ברוב שנותיי בכנסת. התקווה והציפייה שלי שנראה בשבועות הקרובים דיוני עומק משמעותיים ומקצועיים, אני וכל אנשי משרד האוצר באים קשובים מתוך הערכה גדולה לחברי הכנסת ולכנסת, כדי לטייב את המוצר, שהוא מוצר טוב שאנחנו מניחים כאן על השולחן. בעניין התקציב לא צריכה להיות אופוזיציה וקואליציה, יכולים להיות ויכוחים על סעיפים, אבל ככל שהדיון יהיה מקצועי וענייני יותר, הוא יביא תוצאות טובות יותר. אשתדל להיות כאן ובכל הוועדות ככל שניתן, כדי לתת מענה למה שצריך. בסופו של דבר תקציב טוב, רפורמות חיוניות למדינת ישראל ולאזרחיה".

"יש לנו 2 מטרות מרכזיות בתקציב, המשק הישראלי הוא משק חזק, לכן הוא נכנס טוב ויצא טוב ממשברים קודמים, במשבר העולמי הנוכחי אנחנו בצומת, אנחנו נכנסים טוב למשבר הזה, ואני מקווה שכממשלה וקואליציה נדע לנווט נכון את הספינה במים הסוערים, ולצאת מהמשבר הזה גם בצורה טובה ומחוזקים. היעד השני הוא להוריד את יוקר המחייה. המקום של הממשלה להתערב זה במקומות בהם יש כשלים, וכוחות השוק לא יכולים לעשות את שלהם".

"בתוך התקציב, בגלל סביבת ריבית אינפלציוניות וריבית גבוה, הצעד הוא להביא תקציב מרוסן שיעזור לנו להאבק באינפלציה, שהיא המס הקשה ביותר המוטל על האזרחים בכל העולם, הצורך להחזיר אותה לסביבתה הטבעית, זה השירות הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות לאזרחים. עליית הריבית כואבת מאוד לכל אזרחי ישראל, אנחנו צריכים מצד אחד לראות איך אנחנו יכולים לסייע לאזרחים בהחזרים, אבל מצד שני לא לתדלק את האינפלציה כתוצאה מכסף זול. אנחנו גם מתכננים לפתוח את השוק ליבוא וגם לפעול לקידום אלמנטים של היצור והפיתוח הישראלי. כך מחד אנחנו שומרים על מדיניות מרוסנת, ומצד שני מתואמים עם בנק ישראל כדי לאפשר לו להוריד את הריבית לאזרחי ישראל ואנחנו במקביל פועלים בקידום ופתיחה של אפיקים שונים בשוק".

שר האוצר הוסיף והתייחס לנושאים השונים בהם עוסק התקציב, לעניין הפיגור בפיתוח תשתיות ציין כי הבעיה המרכזית היא עודף רגולציה, וכי חוק ההסדרים יגדיר תשתיות לאומיות לפי קטגוריות על מנת לייעל את המנגנון.

לעניין שוק הדיור ציין כי עיקר המשוואה עוסקת בהיצע וביקוש: "אני מקווה שנצליח גם בעולמות הסרת החסמים וגם בעולמות התמרוץ, כאשר הרבה מאוד בידי ראשי הרשויות והנכונות שלהם. בסוף אנחנו מודדים קצב התחלות בנייה. שמסתכלים על התכנון, אפשר לשמור על קצב של 70 אלף התחלות בשנה, במסגרת כך האתגר הראשי הוא אתגר הריבית, מה שעלול להאט את קצב ההתחלות, חלק מהדברים אנחנו כבר עושים עכשיו – שלא צריך לשלם מאה אחוז של הקרקע כבר בתחילה, אלא 70-30, אנחנו בודקים עוד פתרונות לאתגר, אבל זה יהיה האתגר הגדול שלנו בתחום הדיור".

עוד התייחס שר האוצר לריכוזיות בכל הסקטורים ובכל התחומים בישראל: "נעשו דברים טובים בממשלות קודמות, אנחנו עושים עוד דברים בממשלה הזו, ניכנס חזק לריכוזיות בשוק המזון, שוק הבנקאות ותחומים אחרים. יש בחוק הזה לא מעט דברים שעוסקים בזה אבל צריך לעסוק בזה יותר, ונעשה את זה גם אחרי החוק, וזה אחד האתגרים הגדולים שלנו".

עוד ציין שר האוצר כי חוק ההסדרים כולל צעדים שונים להתמודדות עם הבירוקרטיה בעסקים למען המגזר העסקי, הוא התייחס גם להסכם עם ההסתדרות: "ההסכם מאוד אחראי וטוב למשק ולעובדים, שגילו הבנה לאחריות המתבקשת. זה הסכם ארוך, מ-2018 לא היה כמעט הסכם מסגרת, הוא נותן שקט למשק, הסכם זול עם הבשלה איטית ואחראית שתואמת את צעדי ההתמודדות עם האינפלציה, שהגדרנו לנו, וזה תנאי חשוב בכלכלה".

עוד ציין סמוטריץ כי החוק נוגע גם במאבק בהון השחור: "אנחנו רוצים להוריד את נטל המיסוי על אזרחי ישראל, מדובר על עשרות רבות של מיליארדים של כסף שלא ממוסה, ואמור להיות ממוסה, זה יאפשר לנו להפחית את נטל המס, גם מס החברות וגם המס הפרטי. הדבר השני שזה מנוע לפשיעה, תעשייה שלמה שהופכת לממוסדת, תעשייה כמעט שלמה ורשמית של חשבונות פיקטיביות. אנחנו עושים את זה בתיאום עם המשק, זה אינטרס גם שלהם, מרבית אזרחי ישראל והעסקים שומרי חוק וזה אינטרס שלהם".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני העיר על רקע הדברים: "הבאתם תקציב לשנתיים, עם חוק ההסדרים הגדול ביותר, בפרק זמן מאוד קצר, של פחות מחודשיים. לא היה היקף כזה, בטח לא בתקופה קצרה כזו".

יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר: "הרצון בתקציב הוא להעלות את רמת החיים של אזרחי ישראל, ישנן שורה ארוכה של רפורמה שמטרתן שהצמיחה במשק תואץ, ומצד שני לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית".

לעניין רמת החיים בישראל ציין: "אנחנו רואים עלייה ברמת החיים של אזרחי ישראל, תוצר של עבודה משמעותית בעשורים האחרונים. רמת החיים שלנו השתפרה, אבל לעומת מדינות אחרות שהיינו רוצים להידמות להם הפער עדיין משמעותי, מעל 20% פער בתוצר לנפש מול המדינות המובילות אליהן היינו רוצים להידמות, הפער הצטמצם בשנים האחרונות אבל יש עדיין פער שצריך להדביק. 44 אלף דולר זה התוצר הממוצע לנפש בישראל בממוצע נכון ל-2021, לעומת ממוצע של 67 אלף דולר במדינות המובילות. ההסתכלות שלנו היא איך משפרים את הצמיחה".

גרדוס התייחס לתעסוקת הציבור החרדי: "קטפנו את הפירות של הכניסה של הנשים החרדיות ב-20 השנה האחרונות, הגברים החרדים זה הפוטנציאל הגבוה ביותר כרגע למשק, אנחנו מזהים סטגנציה אבל יש לנו צעדים שונים בתחום".

על רקע הדברים התפתח ויכוח בין ח"כ אביגדור ליברמן לח"כ ינון אזולאי.

שר האוצר התייחס לדברים, וציין כי "הדברים מובאים לא כביקורת אלא מתוך רצון להגדיל את שיעור ההשתתפות ולהעלות את הפריון לטובת כולם, הממשלה הזו יכולה לעשות דברים שאחרים לא עשו. אנחנו יכולים להעלאת החתך לטובת כולנו, אתם מכירים את עמדתי לעניין לימוד התורה – מי שלומד לומד, ומי שלא – יכול להשתלב בשוק התעסוקה. אנחנו לומדים את הנתונים ועושים צעדים ונעשה עוד".

הממונה על התקציבים ציין כי חוק ההסדרים מטפל בריכוזיות דרך רפורמות בתחומים שונים, וכן בסיוע לאזרחים ולמשק דרך מס הכנסה כללי ובנקודות זיכוי.

עוד הוסיף: "האתגר המשמעותי ביותר הוא האינפלציה והעלאות הריבית. המצב גרם להעלות ריבית חדות בעולם וכן בישראל, הוא משפיע על שווקים שונים, גם על שער החליפין, שהרבה נובע מהבדלי הריביות בנינו לבין ארה"ב".

כן ציין גרדוס: "מדינת ישראל היא משק פתוח שגם יחווה האטה בשל ההאטה העולמית. היקף המשכנתאות צנח, וגם שוק הנדל"ן התקרר, הדבר גם חיובי וגם שלילי. ראינו ירידה במחירי הדיור, מצד שני אם לא נמשיך בקצב התחלות הבנייה, שהריבית תרד, נראה עליות מחירים".

לעניין ההייטק ציין: "רואים ירידה טבעית בהשקעות בהייטק, אחרי השיא לאחר הקורונה. עם עליית הריבית ראינו צניחה בהשקעות, הדבר הזה יביא לירידה בתעסוקה בתחום, ובשכר הממוצע, חלק היה צפוי וחלק מטריד אותנו ונביא צעדים להתמודד אתו".

"לעניין הכנסות המדינה, ראינו גאות בהכנסות, מאמצע 22 ראינו החלשות מהכנסות המס, אנחנו עדיין מעל תחזית ההכנסות שקבענו בתקציב, בשלושת החודשים הראשונים נגבנו יותר מיסים ממה שחזינו, אבל הקצב של ההאטה, ואנחנו רוצים לראות שאנחנו בקצב שחזינו – צמיחה של 3%".